חינה פרסית
קושרים חינה, ומזמינים את כל הקהילה

1. בבוקר

   במסורת, הכלה והחתן הלכו כל אחד לבית מרחץ עם בני משפחה, ושם התחילו השירה והכיבוד. היום זה לרוב מתחלף בהתארגנות ובאיפור.

2. הבאת החינה

   משפחת החתן מביאה את החינה בקערת נחושת מקושטת, ומניחה אותה על שולחן עם נרות, מתוקים, פירות וחרוט סוכר עטוף.

3. המריחה

   הזוג יושב יחד, בד מיוחד פרוש על הברכיים, ונשים מהמשפחה ומהקהילה מורחות חינה על כפות הידיים. יש משפחות שמניחות מטבע בכף היד.

4. השירים

   הנשים מקיפות את הזוג ושרות שירי חינה בפרסית, ומעבירות סביבם מתוקים ותכשיטי זהב כסמל למזל ולשפע.

5. הקשירה

   אחרי שהחינה מתייבשת, עוטפים את הידיים בבדים מיוחדים וקושרים בסרטים. החגיגה נמשכת לעיתים קרובות עד אחרי חצות.

מה משותף לכל העדות, ואיך מכינים את החינה: המדריך לטקס חינה.

• שמות הזוג והמשפחות, לרוב משני הצדדים.
• המילה חנאבנדון, ולצידה "ערב חינה" לאורחים שלא מכירים.
• שעת התחלה, ושעה משוערת לטקס הקשירה.
• מקום עם ניווט וחניה.
• בקשה לאשר הגעה ולציין כמה נפשות.