חינה תימנית
תלבושת של עשרה קילו, ומשפחה של מאות

1. לפני שהאורחים מגיעים

   מלבישים את הכלה. התלבושת המלאה כוללת שמלה רקומה בחוטי זהב, מכנסיים רקומים, גרגוש (כיסוי ראש רקום) ותשבוק, ונדרשת עזרה של מלבישה מנוסה.

2. כניסת הזוג

   הכלה והחתן נכנסים לקול תופים ושירה. ברוב המשפחות הכלה הולכת לאט, בגלל משקל התלבושת והתכשיטים.

3. מריחת החינה

   הסבתא או אישה מבוגרת אחרת במשפחה מערבבת את אבקת החינה עם מים, מורחת מעט על כף יד הכלה והחתן, ומברכת אותם. אחריה ניגשות עוד נשים מהמשפחה.

4. החלפת תלבושות

   הכלה יוצאת ונכנסת שוב בתלבושת אחרת. במשפחות רבות מקובלות שלוש תלבושות במהלך הערב, וגם החתן מחליף לבוש.

5. ריקודים וארוחה

   אחרי הטקס הרחבה נפתחת: שירים תימניים, ולצידם בדרך כלל גם תקליטן עם מוזיקה עכשווית. האורחים מקבלים חינה על כף היד למזל.

מה משותף לכל העדות, ואיך מכינים את החינה: המדריך לטקס חינה.

• שמות הכלה והחתן, ומי מזמין: הורי הכלה, הורי שני הצדדים, או הזוג עצמו.
• יום, תאריך ושעת התחלה, ואם הטקס עצמו מתחיל בשעה מסוימת, כתבו אותה בנפרד, כדי שהסבתות לא יפספסו את מריחת החינה.
• קוד לבוש: "מוזמנים לבוא בלבוש תימני" או "לבוש חגיגי". אם יש עמדת השכרת תלבושות במקום, ציינו את זה.
• מיקום עם קישור לניווט, כי הרבה חינות נערכות באולמות קטנים או בגנים שקשה למצוא.
• שאלה אחת ברורה: כמה נפשות מגיעות מכל משפחה.