טקס פדיון הבן
הסדר, הנוסח והברכות

המקורות לטבלה: שני הנוסחים בוויקיטקסט, פניני הלכה (סדר הפדיון), ויקיפדיה וקובץ המנהגים של חב"ד. בחב"ד לא הבאנו נוסח מלא, כי לא מצאנו אותו במקור פתוח שאפשר לצטט במדויק. מי שנוהג לפי סידור תהלת ה' יעקוב אחריו.

כפי שמובא בויקיטקסט, סדר פדיון הבן. לפני הברכות נוהגים לומר "לשם יחוד", שלא הבאנו כאן. שם ה' מובא בקיצור.

1. הכהן שואל את האב

   בִּנְךָ זֶה בּכוֹר הוּא?

2. האב

   כֵּן.

3. הכהן

   בְּמַאי בָּעִית טַפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים דִּמְחַיַּבְתְּ לִפְדּוֹת בָּהֶן?

4. האב

   בִּבְנִי בְכוֹרִי.

5. הכהן שואל את האם

   בְנֵךְ זֶה בְּכוֹר. שֶׁמֶּא יָלַדְתְּ בֵּן אַחֵר לְפָנָיו אוֹ שֶׁמֶּא הִפַּלְתְּ?

6. האם

   זֶה בְּנִי בְכוֹרִי לֹא יָלַדְתִּי וְלֹא הִפַּלְתִּי לְפָנָיו:

7. הכהן

   זֶה הַבֵּן בְּכוֹר הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לִפְדוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא: כְּשֶׁהָיִיתָ בִּמְעֵי אִמֶּךָ הָיִיתָ בִּרְשׁוּת אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבִרְשׁוּת אָבִיךָ וְאִמֶּךָ. עַכְשָׁיו אַתָּה בִּרְשׁוּתִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ מְבַקְּשִׁים לִפְדּוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בְּכוֹר מְקֻדָּשׁ, שֶׁכֵּן כָּתוּב: וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. לִי הוּא:

8. האב, כשהכסף בידו

   אֲנִי רוֹצֶה לִפְדּוֹתוֹ שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם: וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא:

9. האב מברך

   בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִדְיוֹן הַבֵּן:

10. האב מברך

    בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

11. האב נותן לכהן

    זֶה פִּדְיוֹן בְּנִי בְכוֹרִי:

12. הכהן מקבל

    קִבַּלְתִּי מִמְּךָ חֲמִשָּׁה סְלָעִים אֵֽלּוּ בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ זֶה, וַהֲרֵי הוּא פָּדוּי בָּהֶן כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל: זֶה תַחַת זֶה, זֶה חִילוּף זֶה, זֶה מָחוּל עַל זֶה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה הַבֵּן הַזֶּה לַפִּדְיוֹן, כָּךְ יִזְכֶּה לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלַחֻפָּה, וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּחַיֵּי אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

13. הכהן על הכוס

    בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

14. הכהן על הבשמים

    בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא [עֲצֵי/עִשְׂבֵּי/מִינֵי] בְשָׂמִים:

15. הכהן

    בָּרוּךְ אשר קדש עובר במעי אמו, ולארבעים יום חלק אבריו לרמ"ח אברים, ונפח בו נשמה; כדכתיב: ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה. עור ובשר הלבישו, ובעצמות וגידים סככו; כדכתיב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני. וצוה לו מאכל ומשתה, דבש וחלב, להתענג בו. וזימן לו שני מלאכי השרת לשומרו במעי אמו; כדכתיב חיים וחסד עשית עמדי, ופקודתך שמרה רוחי. אביו אומר: זה בני בכורי; ואמו אומרת: זה בני בכורי, שבו פתח הקב"ה דלתי בטני. ה' סלעים נתחייבו לתת לכהן בפדיונו; כדכתיב: ופדויו מבן חדש תפדה בערכך חמשת שקלים בשקל הקדש, עשרים גרה השקל. וכתיב: אך פדה תפדה את בכור האדם. כשם שזכה בכור זה לפדיון, כך יזכהו האל לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ברוך מקדש בכורי ישראל לפדיון.

16. הכהן מברך את הילד, ידיו על ראשו

    יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: ה׳ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:

בדקו את התאריך במחשבון פדיון הבן, הכינו את הכסף לפי העמוד על מטבעות פדיון הבן ותכננו את הסעודה עם הצ'קליסט לסעודת פדיון הבן.